הקדמה

במאמר זה אנסה להסביר בפשטות ככל הניתן, מהו Block-chain, התשתית עליה בנוי BitCoin,
ומדוע ישנו Buzz וצפיות גדולות מ-BlockChain, וכי יש הרואים בו אבן דרך טכנולוגית, אשר יהיו לה השלכות מעבר לטכנולוגיה.
זה גם יהיה הדגש: BlockChain כמהפכה טכנולוגית ולאו דווקא בהיבטים פיננסיים, אם כי ניתן יהיה ללמוד גם על המודל והיחודיות של Bitcoin ודומיו.
השתדלתי לקלוע לקהל יעד רחב ככל שניתן, כולל מי שאינו בעל רקע טכני, מצד שני המאמר גם נוגע מעט בהיבטים הטכניים היישומיים, אך בשפה שתהיה נהירה לקהל הרחב. מקווה שהצלחתי – אם לא, אשמח לקבל הערות ולתקן.
לקהל הטכנולוגי יותר – אני מקווה לכתוב מתישהו בעתיד מאמר יותר טכנולוגי ומפורט לרבות יישומים ודוגמאות קוד.

הייחוד של Bitcoin

Bitcoin שיך למשפחה של מטבעות הקרויים בשם הכולל Cryptocurrency – אילו מטבעות דיגיטליים, הקיימים רק באינטרנט: אין להם שטרות, הם אינם בבעלות ממשלות ומנוהלים רישומית על-ידי בנקים.
ספר הפקודות של Bitcoin, ה-Ledger שבו רשומות כל התנועות/ההעברות ולכן דה-פקטו גם היתרות בחשבונות השונים, מנוהל באינטרנט ולכן גם פתוח לעיון הציבור הרחב לרבות כל היסטוריית התנועות – למעט זיהוי הצדדים.
מכאן גם החשיבות הגבוהה בהצפנה ובאבטחה של מטבעות אילו וספר התנועות – מה גם שאין גורם רשמי מרכזי שעומד מאחורי המטבע למעט הציבור. שיבוש נתונים עשוי להיות הרסני – אך כפי שנראה הוא כמעט בלתי אפשרי.
בניגוד למה שנוטים לחשוב, Bitcoin אינו ה-Cryptocurrency הראשון, אבל הוא כן היה הראשון שזכה לשימוש ואמון רחב עד שכיום גם גופים פיננסיים גדולים, מכובדים ומסורתיים, לרבות מדינות, רואות בו הלך חוקי לכל דבר.
Bitcoin מייצג אם כן מהפכה בעולם הפיננסי:
לראשונה ישנו מטבע אשר אינו מונפק ומנוהל על-ידי ממשלות ואינו דורש תיווך של בנקים בביצוע עסקאות בו.
מטבע זה הוא בבעלות ובניהול הציבור בלבד.
לכך יש משמעות גדולה:

  1. ממשלות אינן יכולות לבצע מניפולציות במטבע לטובתן
  2. לא נדרש תיווך יקר של בנקים על פיקדונות והעברות מטבע בו
  3. ממשלות ובנקים אינם יכולים להתחקות אחר תנועות בו – פרטיות וחיסיון הלקוחות נשמר

Bitcoin הינו רק דוגמה ממהפכה נרחבת הרבה יותר, שמתחוללת בזכות Block-chain, התשתית הטכנולוגית עליה Bitcoin ו-Cryptocurrencies אחרים מבוססים.
התשתית אשר בלעדיה Bitcoin לא היה יכול לצאת לפועל.

מהם המאפיינים של Block-Chain ?

  1. מתבסס על הציבור בלבד
    אינו תלוי בתשתיות וניהול של ממשלות או תאגידים אלא בידי הציבור בלבד.
    לכן, יישומים המבוססים Block-Chain קרויים דמוקרטים כי הם של הציבור עבור הציבור.
    BlockChain יושב על רשת של מחשבים על גביה שוכנים התוכנה והמידע. כל מחשב ברשת קרוי node, כל אחד מן הציבור יכול לתרום את המחשב שלו או חלקו לקיום הרשת.
    לא מדובר בתרומה אלטרואיסטית – נעסוק בתמריצים בהמשך.
  2. התשתית אינה מרכזית
    אין נקודת כשל יחידה, רשת המחשבים של הציבור יכולה לשחזר את התוכנה ובסיס הנתונים במידה ואחד ממחשבי הרשת השתבש.
    לכן התשתית קרויה de-centralized – לא מרכזית.
  3. שקיפות
    המידע המלא, לרבות היסטוריית השינויים שקוף ופתוח לעיון הציבור.
  4. אנונימיות/פרטיות
    מבלי לפגוע בעקרון השקיפות, הצדדים בפועל לתנועות/עסקאות הינם חסויים.
    כלומר: ניתן לראות כי צד א' העביר לצד ב' 300 מטבעות,
    אולם לא נוכל לדעת מיהו א' ומיהו ב'.
  5. אמינות
    קשה עד בלתי אפשרי לשבש את המידע
  6. יצירת מוטיבציה לציבור לתרום לקיום הרשת
    על-מנת ליצר רשת בר קיימא ובעלת מאסה קריטית לצורך קיומה, יש לתת תמריץ לציבור החברים, התורמים ממשאבי המיחשוב שלהם, ולא להתבסס על תרומות.
    Block-Chain יוצר למעשה מודל כלכלי אוטרקי סגור בו החברים מתוגמלים כספית בהתאם לתרומתם – איך זה קורה בדיוק הוא סיפור מרתק בפני עצמו, אליו נתייחס בהמשך.









Block-chain מול Web 2.0

ההבדל בין Bitcoin למטבעות ממשלתיים כמו דולר ושקל, דומה מעט להבדל בין אנציקלופדיה בריטניקה,
שמאחוריה עומדת הוצאה לאור כגוף מנהל מרכזי, לויקיפדיה אשר מאחוריה עומד הציבור,
ויקיפדיה שהיוותה את הסמל של מהפכת המודל הקהילתי של דור ה-Web 2.0.
אני סבור שכיום, כבר אין ויכוח איזה מן המודלים: של בריטניקה או ויקיפדיה, הוא המוצלח יותר.

אולם, התפיסה של Block-chain הינה שלב אבולוציוני משמעותי נוסף מעל המודל של Web 2.0, כאמור:

  1. אמינות
    קשה עד בלתי אפשרי לבצע מניפולציה על המידע
  2. עצמאות
    אין תלות בממשלות ותאגידים בתשתיות פיזיות ובכלל
  3. לא מרכזית
    אין נקודת כשל יחידה ואין מרכז נתונים – הנתונים מבוזרים על פני כלל מחשבי חברי הרשת
  4. מערכת אוטרקית
    אינו תלוי ברצון הטוב של הציבור ובתרומותיו,
    אלא אף מתגמל ובאופן אוטונומי את הציבור על מאמציו ותרומתו להצלחת המודל.
Centralized vs. de-centralized
מכונת הדפוס של גוטנברג

אז מה המהומה סביב Block-Chain ?

עיקר המהומה סביב Block-chain, היא ההנחה שהתפיסה שלו תשמש אבן דרך משמעותית בהתפתחות האינטרנט, בדומה לאבני דרך ומהפכות תפיסתיות אחרות:
Web 2.0 , Mobile, מיחשוב ענן, IoT, מיחשוב ענן
חשוב להזכיר, כי מהפכות טכנולוגיות אינן מהפכות טכנולוגיות גרידא,
אלא הן נוגעות לשינויים עצומים, מרחיקי לכת מבחינה חברתית, אנטרופולוגית, פסיכולוגית ועוד..
למעשה, אין היבט שבו מהפכות טכנולוגיות גדולות לא נוגעות בו.
דוגמאות מההיסטוריה הרחוקה? חקלאות, גלגל, דפוס, קיטור
דוגמאות מההיסטוריה הקרובה? אינטרנט, מובייל
דוגמאות מהעתיד? רכבים אוטונומיים, הולוגרמות, רובוטים

כדי להבין זאת טוב יותר יש ללמוד על הצפיות מ-Block-Chain –
החזון אשר נפרס על פני 3 דורות התפתחותיים.

דורות ה- Block-chain

  1. דור ראשון – DataBase דמוקרטי
    המודל מומש כבר ב-Bitcoin ומטבעות נוספים – Database של תנועות כספיות.
    אולם באותה תפיסה ניתן להקים כל מאגר מידע של נכס דיגיטלי כלשהו, נניח: מרשם אוכלוסין.
  2. דור שני – תוכנה דמוקרטית
    בדיוק באותו אופן בו ניתן לשמור מידע ב-Block-chain ניתן גם לשמור לוגיקת תוכנה ואת האמצעים להרצתה.
    בכך נפתחה הדלת להקמת דור חדש של יישומים דמוקרטיים, כאלה שגם המידע וגם הלוגיקה שקופים וניתנים לאמון ובעלות הציבור – ואינם ניתנים למניפולציה על-ידי גופי ענק.
    דוגמה לבעיה ידועה שיישומים מסוג זה יכולים לפתור, היא מערכת הצבעות אלקטרונית.
    רשת Ethereum הינה רשת מבוססת Block-Chain למימוש יישומים דמוקרטיים.
  3. דור שלישי – תשתית ענן ציבורי דמוקרטי גלובלי
    כשחושבים על זה, רשת המחשבים, ה-nodes שבידי הציבור, מהווים סוג של תשתית ענן גלובלית דמוקרטית לאיחסון מידע ותוכנה מבוססי Block-Chain. ושוב, איננה תלויה בגורם מרכזי גדול או תאגיד,
    כגון: Google, Amazon, Microsoft
    לשם מימוש מלא של חזון זה נדרש לפתור עוד הרבה בעיות טכנולוגיות ישומיות בתשתית – נעסוק בכך מעט בהמשך.

אז איך הקסם הזה קורה?

אזהרה: כאן אנחנו עוברים להיות קצת יותר טכניים, אבל מי שאינו טכנולוג ויפגין סובלנות יוכל לדעתי להבין היטב.

כאמור, Block-Chain הינו סוג של DataBase, כאשר ב-Bitcoin ה-Database הזה מכיל את
התנועות – טרנזקציות המטבע.
טרנזקציות נמצאות בסטטוס המתנה pending ולא נרשמות בבסיס הנתונים, עד שהן:

  1. עוברות ולידציה ובדיקות לוגיות שונות
    למשל שהעברה כלשהי של מטבע, אינה חורגת מן היתרה שיש לצד המעביר
  2. מקובצות לתוך בלוק
    טרנזקציות לא נרשמות אחת אחת במבנה הנתונים אלא בבלוק המאגד כמה טרנזקציות
  3. הבלוק משורשר לבלוק האחרון
    מבנה הנתונים של Block-chain הוא למעשה שרשרת מסודרת של בלוקים אשר כל אחד מהם מכיל מספר רב של טרנזקציות. מכאן שמו: Block-Chain

פעולות אילו מבוצעות למעשה על-ידי ה-nodes של חברי הרשת השונים.

שני מנגנונים מבטיחים את מהימנות המידע

  1. Voting – הצבעה
  2. Proof-Of-Work – "הוכחת עבודה"

Voting הצבעה

זהו המנגנון הכי בסיסי והוא גם הכי יעיל.
הוא יכול לספק לנו אינדיקציה כמעט מידית לעיוות הנתונים.
כאמור, Block-chain מבוסס על רשת מחשבים, כל חבר ברשת זו מסכים למעשה להתקין על המחשב שלו הן את התוכנה והן עותק של הנתונים ובכך הופך להיות עוד Node ברשת הלא מרכזית הזאת.
במידה ומי מהשותפים, ישבש את הנתונים בזדון או בטעות, הרשת תזהה כי יש שוני במידע בין חבריה ותבצע הצבעה בין כלל ה-nodes על אמינות המידע. הואיל ורוב מוחלט של העתקי המידע הם מהימנים המידע המזויף יאותר ויעודכן לעותק הנכון.
זאת אומרת שכדי לעוות את הנתונים לטובתך או לשם חבלה עליך להגיע למצב בו רוב מכריע של הרשת נמצא בבעלותך או בשליטתך,
דבר ההופך זאת למסובך מאוד עד בלתי אפשרי.

Proof-Of-Work

זהו למעשה מנגנון משלים למנגנון ההצבעה, אלגוריתם אשר מחייב כי כל הוספה של בלוק על-ידי node כלשהו
תדרוש "מאמץ" / "עבודה" כך ששינוי של הנתונים,
לרבות שינוי ההיסטוריה שקדמה לה,
תדרוש משאבי מיחשוב רבים ובעיקר זמן.
בפרק זמן זה שאר המחשבים ברשת,
יוכלו לאתר את המכונה ה-"סוררת" בעזרת מנגנון ההצבעה.

איזו עבודה נדרש לבצע?

עיקר העבודה נדרשת לשם שרשור הבלוקים אחד לשני. שרשור בלוק אחד לשני דורש שימוש במפתח כלשהו הנדרש לענות על חוקיות כלשהי התלויה בין השאר בתוכן הבלוקים. על-מנת למצוא מפתח העונה על חוקיות זאת נדרש להשקיע זמן ומשאבי מיחשוב בחיפוש.
לכן, במידה ומעונינים לשבש את הנתונים, להחליף בלוק כלשהו, וליצור מחדש שרשור אליו, נצטרך ליצר מפתחות שרשור בהיקף של כמות הבלוקים אותם אנו נרצה להחליף.
פעולה זאת תארך זמן ומשאבי מיחשוב רבים, מה שיאפשר למנגנון ה-voting לאתר את התרמית.

מדוע שאדם פרטי יתרום משאבי מיחשוב, לא מבוטלים, לקיום ותפקוד הרשת?

פשוט מאוד:
הוא מקבל על כך תשלום.
לפעולת חילול המפתחות קוראים כריה mining, על-מנת לקחת חלק בה יש להצטרף לרשת, להפוך מחשב שלך לאחד מן ה-nodes שמחזיקים את הרשת, ההכרחית כל-כך לקיום תקין של ה-Block-Chain.
ל-Block-chain ישנו תקציב כמעט בלתי מוגבל לתגמול חבריה על תרומתם לקיום הרשת, הרשת משלמת במטבע אותו היא מנפיקה עבורם: Bitcoin.
יוצא אם כן, שתעשיית כריית המטבעות הינה אוסף של כורים המתחרים ביניהם על יצור מפתחות, הראשון שמצליח זוכה בחיבור הבלוק ובתשלום בגינו.
זהו מרכיב מרכזי והכרחי לקיומה של תשתית ה-Block-Chain.

מהם החסרונות ובעיות של Block-chain ?

במודל של Block-Chain ישנם מספר חסרונות משמעותיים, שיש להתגבר עליהם כדי לישם את מלוא הפוטנציאל המהפכני שלו.

  1. בזבוז משאבים ואנרגיה
    אם תהליך הכריה דורש משאבי מיחשוב כה רבים, שחלקו הגדול יורד לטמיון בתחרות בין הכורים השונים, הרי מדובר באנרגיה מבוזבזת.
    מעבר לאבדן הכספי שמוערך בהיקף של 3.6 מיליארד דולר נכון לאפריל 2019,
    ישנה גם פגיעה בכדור הארץ.
    מחקרים אחרונים טוענים כי כל כריה של Bitcoin פולטת מעל 2 קילו של פחמן דו-חמצני השווה ערך לשריפה של 2 טנקים של דלק במכונית ממוצעת.
    ישנן הערכות כי רשת Bitcoin לבדה צורכת יותר אנרגיה מ-שוייץ .
    ויש אף מחקרים הטוענים שהיא צורכת אנרגיה כמו יותר מ-159 מדינות בעולם.
    וזכרו, Bitcoin איננו המטבע היחיד המבוסס Block-chain וישנה כוונה לבסס על Block-chain עוד יישומים רבים אחרים.
  2. בעיית ביצועים – Block-Chain איננו Real-Time
    אם כתיבת בלוקים דורשת אנרגיה וזמן, יוצא שרישום כל טרנזקציה אורך זמן,
    בממוצע כ-10 דקות. בשוק פיננסי ובכלל לבסיס נתונים מדובר בחיסרון עצום.
    לא ניתן למשל לבצע העברות מידיות ב-Bitcoin.
    ישנם גם יישומים רבים שאינם יכולים לאפשר לעצמם עיכוב כזה.
    למשל: מערכת הזמנת טיסות מבוססת Block-chain.
  3. בעיית גידול – מוגבל בהיקף הנתונים שניתן לרשום בפרק זמן נתון
    נגזר מקצב רישום הנתונים לעיל
  4. פתח לפעילות בלתי חוקית
    הואיל ו-Block-Chain איננו נתון לרגולציה של ממשלות, ניתן לבצע בעזרתו עסקאות מפוקפקות שקשה מאוד להתחקות אחריהן.
    Bitcoin הוא הכסף השחור האולטימטיבי.
  5. פתח להונאות
    העובדה שהעולם של Block-Chain הוא un-regulated מאפשר ליזמי הונאות להיות יצירתיים. בהונאת פונזי מפורסמת, הונפק לכאורה מטבע בשם OneCoin שהיה אמור להיות המתחרה של Bitcoin. משקיעים רבים התפתו לשים בו את כספם, ואף עודדו לגייס את בני משפחתם, מתוך תקווה כי הם יהיו בין הראשונים שישקיעו במטבע ויוכלו לגרוף תשואה נאה.
    הואיל ומאחורי מטבע כזה לא עומד גוף "רשמי", קשה לאמת את מהימנות המטבע עד שאינו מבוסס דיו.
  6. ל-Block-Chain יש אויבים חזקים
    הואיל ו-Bitcoin מתחרה למעשה במטבעות ממשלתיים ומוציא מהמשוואה בנקים כגורם המנהל את המסחר במטבעות אלה. אזי אפשר לומר שהגופים הכי חזקים על-פני כדור הארץ: מדינות ובנקים – מייחלות למפלתו.
    השקעה ב-Block-Chain זאת השקעה כנגד גופים אילו – מי לדעתכם ינצח ?

סיכומו של דבר

ראשית, למרות החסרונות, רואים שהמודל הזה תופס תאוצה אם כי בקצב פחות ממה שהיה ניתן לקוות, זאת בשל חלק מהקשיים שהועלו במאמר.
דבר שני, הרבה מוחות עובדים על פתרון ושיפור בהקשר למגרעות אלה, הושגה התקדמות מסוימת אך עדין לא מספקת לשם השלמת החזון המהפכני אותו Block-Chain מייצג.
באופן אישי – אני מעריך כי בסופו של דבר הכל יבוא על פתרונו.
המודל הסופי ייושם באופן טכני שישתנה כמעט ללא הכר, אולם ברמה הפילוסופית המודל ישרוד.
הרכבת של מיחשוב לא מרכזי, דמוקרטי ובידי הציבור – יצאה כבר מן התחנה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: